מאפייני הרדיו לעומת מאפייני אמצעי תקשורת אחרים

תולדות הרדיו ומאפייניו 21 וסגנון שפה התואמים לקהל היעד הפוטנציאלי שלהן . הרדיו נתפס אצל המאזינים גם כ אמין וכאמצעי תקשורת המשקף בפניהם את המציאות האמיתית, לעומת הדפוס, שנדמה בעיניהם כאמצעי תקשורת המשלב בין דמיון למציאות ( , Pease & Dennis 1993 ) . מקור אמינות זו טמון במגוון הדעות המרחיב את השיח, הן על ידי שימוש עקיב בפרשנים, במומחים ובאנשי מקצוע, הן על ידי הקהל עצמו המשתתף בתוכנית, וכך תחושת האמון מעוררת סמכותיות אצל קהל המאזינים . הרדיו הוא גם כלי המסוגל להנגיש מידע לכלל האוכלוסייה, שכן האזנה לרדיו אינה דורשת מיומנות כזו או אחרת שאמצעי תקשורת אחרים, כגון העיתונות הכתובה, כן דורשים . הרדיו המסורתי מתואר גם כאמצעי תקשורת המלווה פעולה אחרת כלשהי : כיוון שהרדיו פונה לחוש אחד בלבד ( שמיעה ) ניתן להאזין לו במהלך ביצוע פעולה אחרת, וכך הרדיו נעשה מעין "רקע" לביצוע פעולות אחרות ( סופר, 2011 ; 2005 , McLuhan , 1964 ; McQuail ) . שפת השיח ברדיו היא תכונה ייחודית וחשובה נוספת שלו . הרדיו הוא "מדיום עיוור", שהרי הוא מתמקד בחוש השמיעה בלבד ואינו מצריך להשתמש בחושים אחרים או בעזרים טכניים ( 1978 , C...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל