75נומוס ונראטיב להימנע מן האחריות ליישם, או לסרב ליישם, את סמכותם להגשים חזון גאולתי . דוגמה טובה לבעיה זו היא האופן שבו מטפל בית המשפט העליון בטענות המתחרות בנוגע לחינוך ילדים ונוער . גם לחזון האינסולרי וגם לחזון הגאולתי יש טענה חזקה במיוחד : הכוח הקושר את הקבוצה והיחיד הוא פיידיאי בהגדרה, ומחלוקות בנושאים חינוכיים מעלות את שאלת אופייה של הפיידיאה אשר תהווה את עולמו של הילד . ההתייחסות החוקתית האמריקנית לחינוך ילדים הגיבה בכך שלבשה שתי צורות . פסיקות מסוימות הכירו בנטיותיה המסוכנות של הפיידיאה המדיננית וסימנו את הקו התוחם אותה באמצעות מפרט פורמלי של גבולות המשמעות הציבורית . פסיקות מערב וירג'יניה נ' בַּרְנֶט , 167 אֶפֶּרסון נ' ארקנסו 168 ותיקי התפילה בבית הספר 169 הן אבני הדרך — אף על פי שכולן נובעות, במובן מסוים, מפסיקת מאייר נ' נברסקה . 170 אף כי הפסיקות הללו מרמזות כי מפרט המשמעות שמספקת המדינה הוא מסוכן במיוחד כאשר מעורבות בדבר דת ופוליטיקה, הרי הסוגיות במקרים הללו הן סוגיות העולות בכל תכנית לימודים לכלל הציבור . 171 אין קו ברור המפריד בין הבעיות בתיק אפרסון נ' ארקנסו ובין הבעיות ...
אל הספר