14נומוס ונראטיב מחוקקים ומושלים מסכימים הסכמה שבשתיקה לשינויי הגרסה הקיצוניים שהוא מציג בתור המשמעויות החוקתיות האמיתיות היחידות . ודאי שאפשר לנסח חוקתיות גאולתית קיצונית, שבה מקובלת המוסכמה המדיננית אשר פקידי המדינה הם העושים את החוק . מן הבעיות התיאורטיות של מעמד התובנה הביקורתית בכזו מערכת פוזיטיביסטית נתעלם, מטעמים מעשיים . תיאורטיקנים המסתמכים על הצדק הכללי שבמבנה פוליטי, אשר בתי המשפט הם חלק ממנו, מעמידים טענה שונה מעט בעד מעמדה המיוחד של הפרשנות המשפטנית . פרופ' אוֹוֶן פִיס העלה טענה כזו : באילו דרכים פרשנותו של השופט מוסמכת באופן ייחודי ? יש שתי תשובות לשאלה זו . . . [ ראשית, ] פרשנות שיפוטית היא מוסמכת במובן זה שהיא נותנת לגיטימציה לשימוש בכוח נגד המסרבים לקבל — או להוציא לפועל בדרך אחרת — את המשמעות המגולמת באותה פרשנות . המובן האחר של הסמכותיות . . . שם את הדגש לא בשימוש בכוחה של המדינה, אלא בטענה האתית בעד הציות — הטענה כי על היחיד חלה חובה מוסרית לציית לפרשנות שיפוטית, לא בגלל הסמכות האינטלקטואלית המיוחדת שלה . . . אלא משום שהשופט הוא חלק ממבנה סמכות שאותו ראוי לשמר . 121 ...
אל הספר