פרק ז׳: בעיית הריצוף

242 | מעשה ומחשבה בחקר המדעי עמוס כהן ואורית כהן שניר ריצוף משוכלל הוא כיסוי שלם של המישור שבו כל האריחים הם מצולעים משוכללים זהים, ומכל קדקוד יוצאות צלעות במספר שווה ובזוויות שוות . דרישה שקולה לכך היא שהריצוף יהיה צלע - לצלע . כלומר, צלע של מצולע אחד צמודה לכל אורכה לצלע של המצולע השכן . לצורות המשוכללות והזהות הללו נוכל לקרוא אריחים או מרצפות, מכאן שם הבעיה : בעיית הריצוף . מדוע כל זה נחוץ ? א . אחידות - מדוע חשוב שהצורות תהיינה זהות זו לזו ? בתהליכי בנייה המונית יש לאחידות יתרונות רבים . הפועל המייצר והפועל הבונה ומרכיב את אבני היסוד לומדים בקלות את העבודה כאשר עליהם לעבוד עם צורה אחת בלבד . נוסף לכך כלֵי הייצור אחידים לכל העובדים . עניין זה מקל על ייצור האריחים ועל אימון והכשרת צוות העבודה . בהקשר הביולוגי, אחידות זו מקנה יתרון אבולוציוני לקהילת הדבורים ודומיהן : קל יותר להחדיר בפרט באופן גנטי או באופן מודרך ונרכש את כללי הבנייה של מערכת העשויה מאבני יסוד אחידות . אוכלוסייה המבוססת על עבודה המונית כמו עבודתן של הדבורים בכוורת, תפיק יתרון רב מכך שהעברת הוראות הבנייה היא פשוטה ויעיל...  אל הספר
מכון מופ"ת