בשר ודם: השמחה שבגוף

של "טובלות בנחת", שבעקבותיה עשתה שינוי שהוביל לכך שאת כל השאלות בדיני טומאה וטהרה היא כבר לא מפנה לרב . "אני פונה רק לאשת הלכה, לרבנית, או לקו הטלפון של מדרשת נשמת שבו משיבות יועצות הלכה . בגילי המתקדם, הגיע הזמן להפסיק להראות תחתונים לגברים", היא טוענת בקול גבוה, מתרגשת מעצם התעוזה לומר את הדברים בקול רם . מה קרה בשנה הזו ? מה גורם לאישה מבוגרת, אם ותיקה, לשנות בצורה משמעותית את האופן שבו היא מתייחסת לגוף שלה ? "האמת היא שהשינוי הזה הוא כמו לבה שקטה שפרצה החוצה", אומרת יעל, "או אולי כמו מים, מעיין שלקח לו זמן לנבוע . זה תמיד היה שם . הצורך לדבר על הנאה, על גיוון במערכת יחסים אינטימית, וגם על הקושי . הקושי סביב הטבילה נוכח בחיים שלי מרגע שהתחתנתי, וכמוהו גם הקושי בקיום מערכת יחסים אינטימית לאורך שנים רבות, כשאין עם מי לחלוק וממי לקבל טיפים, ובלי לדעת מה לגיטימי ומה לא . עד לאחרונה לרגע לא חשבתי שנושאים כאלה יכולים לצוף . והנה, זה קרה . ולא רק לי, אלא לנשים רבות כל כך ושונות כל כך" . דורות על גבי דורות של נשים יהודיות, בכל הזרמים וכמעט בכל התרבויות, חונכו לדבר על הגוף רק בשפת ההלכה ובשפ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)