״מַלבּוּשֵׁי רָזִים״: לכתוב את ארץ ישראל קצת אחרת: על "החג' מחפצי־בה" מאת יעקב שטיינברג

336 | חיה שחם את כוח החיים והיצירה, את כוח התחיה וההפעלה שבו ? ״ ( גורדון, תרפ״ו, כרך שני : 186 ) . על רקע זה, המציע – למרות הסתייגויות מסוימות – דיכוטומיה בין שתי דרכים ספרותיות-אידאולוגיות, מעניינת ומרתקת הופעתה של אפשרות נוספת המשמשת לתיאור המפגש עם ארץ ישראל : זו של יעקב שטיינברג בסיפורו ״החג׳ מחפצי-בה״ ( תרפ״ו ) , שהוא אחד מסיפוריו היחידים שנכתבו בארץ . שטיינברג עלה לארץ ב- ,1914 כלומר, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ובשלהי תקופת העלייה השנייה ( 1904 – 1914 ) . בדרך כלל אין מונים אותו בנשימה אחת עם סופרי העלייה השנייה, שכן נושאי כתיבתו לא פילסו לו דרך אל קדמת הבמה, כמי שמשמש קול אותנטי של התקופה האמורה . האיחור בהופעת תגובתו הסיפורית של שטיינברג על חוויית המפגש עם ארץ ישראל, ויחידותה של התגובה, יש בהם כדי לרמוז על קיומה האפשרי של דילמה אמנותית הכרוכה בעיצוב המפגש, או על צורך מאוחר דווקא להידרש לנושא הארץ-ישראלי מסיבות התלויות בזמן . כותרת הסיפור האוקסימורונית נושאת מידה של חידתיות : החיבור בין המושג ׳חג׳׳, נראה הלקוח ממסורת האיסלם, ובין השם ׳חפצי-בה׳, שמקורותיו עבריים-מקראיים, לכאור...  אל הספר