ד. קפקא והספרות הישראלית החדשה

282 | מרדכי שלו יתר על כן אחרי מאבקים פנימיים עזים בסוגיה זו ממש הטיף אלתרמן להתחברות מחודשת אל מקורות שנזנחו ובכללם, תופס ה״חוק״ מקום מרכזי ומופיע למשל בסופו של בית רב-משמעות ב חגיגת קיץ , שהיא מבחינה זו תיקון עצום ומכוון למחדלו הגדול ב״שירים על ארץ הנגב״ . 38 לֹא שָׁוְא נִכְתְּבוּ סְפָרִים בְּטֶרֶם קוּם עִיר עַל חוֹל . לֹא שָׁוְא דִּבְּרוּ מוֹרִים נֶאְדָּרִים דִּבְרֵי אֱמוּנָה וַחֹק וכן גם : וְאַחֲרֵי מִישׁוֹר יָרֹק הָרִים אֶרְאֶה, יָבְְשׁוּ כַּחֶרֶשׂ, אֲבָל בָּהֶם יֻלַּד הַחֹק אֲשֶׁר נִשְׂגָב הוּא מִן הַפֶּרַח ועוד ועוד התייחסויות אל החוק היהודי, הן במובנו הרגולטיווי והן במובנו הפילוסופי . II ״עוד חוזר הנִיגּוּן שזנחתָּ״, משמע שצריך להתדפק מחדש על שערי הספרים והמורים הנאדרים, לא כל שכן על שערי דברי האמונה והחוק שנזנחו . התדפקות מעין זו מבצעות שתי צבריות בספרות שנות התשעים, הגר ב מר מאני לא״ב יהושע ויערה ב חיי אהבה לצרויה שלו . מאחר שעל הגר כבר הרחבתי מאוד את הדיבור בקובץ ב כיוון הנגדי שבעריכת ניצה בן דב, 39 אתרכז כאן ב חיי אהבה המִסתַּיים בהתחברות מחודשת, נרגשת ומרגשת עם ארון הספרים היהו...  אל הספר