258 | מרדכי שלו תמיד כמובן ) היא נראית לו אפילו אחת ויחידה – הרי שמשמעות זו של ״לפני החוק״ לא הייתה ידועה כלל לקפקא לא לפני כתיבת הסיפור, לא בשעת כתיבתו ולא אחר כתיבתו . ד . משמעותו של סיפור זה שהוא עצמו כתב, נתגלתה לקפקא לראשונה רק כחודש-חודשיים לאחר חיבורו, ולא בשעת השראה מיוחדת במינה בהיותו לבדו אלא דווקא בקראו אותו בלי חמדה באוזני פליציה, באווירה עוינת למדיי ( עיין ביומנים הנוראים מאותו יום ) כשנראה היה לו קודם לכן, שלא בצדק, שהיא אדישה לחלוטין לקריאתו . ה . בניגוד לקפקא עצמו, מחבר הסיפור, שהספרות לדבריו הייתה כל חייו, ושהיה זקוק כאמור, ליותר מחודש כדי להבין את משמעות מה שהוא עצמו כתב ( ואין הדבר נאמר לגנאי חס ושלום ! ) פליציה – שעיסוקיה היו רחוקים תכלית ריחוק מספרות – הבינה את הסיפור ״נכונה״ בו ברגע שקרא אותו קפקא לפניה לראשונה, ובלי שהוא עצמו הסביר לה אותו, שהרי קפקא אינו מספר לנו דבר על הסברה מעין זו, והוא משתמש במפורש במילה ״גם״ ( ״גם היא הבינה אותו נכונה״ ) , ומזהה את מה שהבין הוא עם מה שהבינה היא באופן עצמאי לגמרי . ו . נוכח הנס המופלא ששניהם הבינו את הסיפור פתאום, ממש באותו ...
אל הספר