'ספר האגדה' לאור חזונו התרבותי של ח״נ ביאליק

86 | צפי זבה- אלרן ״מות האלוהים״ ודעיכתן של מסגרות החיים המסורתיות עוד לפני כן . ״המיתולוגיה החדשה״ תצא, לדבריו, לאוויר העולם מתוך הרחם האנושי ולא תינתן מבחוץ על ידי גורם עליון . היא תגלם את האמנות כחוויה תרבותית שהרגש הדתי הוא רק חלק ממנה . ואולם בהיותה מסורת עממית רווחת הנהנית מהכרה לאומית רחבה, תהיה זו צורה ראשונית של אמנות שתחבוק את כל היצירות האפשריות ותספק להן מצע, מֵכל ומעיין נובע . האוקסימורון ״מיתולוגיה חדשה״ בדבריו של שלגל מלמד על תפקידו הדיאלקטי של הפולקלור בתקופתו – לתווך בין הדת והתרבות הלאומית החילונית . כמסורת חברתית, הפולקלור ייצג אמנם את הישגי העבר, אך כאמנות, הוא ייצג גם את הצורך לפרשם מחדש כדי להתאימם למציאות המשתנה ואת החופש לעשות כן . שני תפקידיו המתחרים – לשמר ולחדש את זיקת השייכות לעבר הם שקבעו אפוא את מקומו כמדיום הראוי לשימור הזיכרון הלאומי בתקופת המעבר ביהדות מדת ללאומיות . דימויים דומים לאלה של שלגל שימשו את ח״נ ביאליק כמאה שנים אחר כך, בבואו לעמוד על חשיבותו של הפולקלור היהודי לקנון העברי המתחדש ( ראו במאמרו, ״הספר העברי״, שהתפרסם ב- 3 9 ) . גם ביאליק כתב על...  אל הספר