ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 27 ראה בהם שווים - לא הטורקים, לא הבריטים ולא הערבים . אלה היו כוחות קולוניאליים, שהסתכלו עליהם כעל "ילידים" . לישראלים הייתה גישה שוויונית . לאגו ( Lago ) , מפקד המורדים, הגדיר את טרזן "הארכיטקט של האניה - ניה" והעניק לו דרגת קולונל בצבאו . מרטל ראה בטרזן דמות מופת, והגיע ארצה כדי לראיינו . לדבריו, כפי שיחידה 101 הפיחה רוח קרב בצה"ל, כך רצה טרזן, יוצא היחידה, להנחיל רוח זו ללוחמי דרום סודאן . גישתו של טרזן הייתה : "אני לא מתכוון לערב את ישראל בדרום סודאן רק בגלל שנאתי למעשי הזוועה של הצפוניים . הם רצחו אותם, הם מכרו אותם לעבדים, הם אנסו אותם, הם שרפו אותם . יום אחד זה ייעצר ויום זה הגיע . אך עלי לשים בצד את כל רגשותיי, ולבחון : האם הלוחמים הדרומיים מתווכחים עם קצינים ? האם הם חולקים עם חבריהם מזון שהם מקבלים ? הגעתי למסקנה שאנשים אלה ממושמעים וכי אם יקבלו נשק הם יילחמו" . בספרו מוסיף טרזן : "אנו נהיה חלק מהם ולא מורמים מעם" . צוות המוסד הגיע לדרום סודאן כדי לבנות צבא, כותב מרטל, ומוסיף : הכוונה הייתה להמשיך במלחמת גרילה, שתחתור תחת שלטון ח'רטום על ד...
אל הספר