על הקצה:להקת המחול קולבן דאנס

__Terminal 37 Exhibitions ___Jerusalem צילום : ג'ים קולמן / Photo : Jim Kolman Terminal__38 מחול___ תל אביב הקהל מתחיל להיכנס לאולם במרכז סוזן דלל בעקבות הרקדנים, הניצבים משני צִדי האולם ומקבלים את פני הבאים . אני זוכה לחיבוק חם בזרועותיו של אחד הרקדנים ומאחלת לו הצלחה . הרקדנים מדברים טקסט, שלצערי איני מצליחה להבין . אף שמיתנתי את ציפיותיי, נכונה לי הפתעה, כשלבסוף כל שמונת הרקדנים והרקדניות קופצים על הבמה, כולם בתלבושות הטלאים הייחודיות . המרתון הריקודי, הנמשך כשעה, מתפרץ בסערה . המוסיקה לוקחת חלק במופע בתיאום הרמוני, נעה מהשמעת שירים ידועים, למוסיקה של שוסטקוביץ, צ'רלי צ'פלין, חוה אלברשטיין וקרן אן . שירה של אלברשטיין, "חד גדיא", מושמע אפילו פעמיים ומדביק בקצבו את הרקדנים ואת הקהל . יש פה, כמובן, קריצה או חיבור למחול הידוע של להקת בת שבע, "אחד מי יודע" . האם זה מפריע ? אינני חושבת, אבל זו בהחלט נקודה למחשבה . הרקדנים ממלאים באנרגיה את הבמה הריקה מאביזרים . אין רגע דל . חרף המופע הכוחני, הפיזי מאוד, של התקפה והגנה במישור הפרטי ובמישור הלאומי — הרקדנים הגמישים להפליא נעים בקלילות . לפר...  אל הספר