תווי פנים

/ 114 / פרק שני / חשיבות רבה באמנות המזרחית, והדבר ניכר בתיאורים ברחבי המזרח, למן התקופות הקדומות ביותר ועד לסוף התקופה הביזנטית . העיניים נחשבו לראי הנפש, ולכן הן גדולות יחסית לשאר תווי הפנים . 197 ציורי קערות ההשבעה מתאימים אפוא באופיים לסביבה התרבותית שבה נעשו ומשקפים את העקרונות המובילים של ציירי המזרח בתיאורים של דמויות אנוש . בכמה קערות מופיע טיפוס קבוע של שד, המאופיין בתווי פנים בולטים ( קערות ,6 ,8 ,9 ,10 11 ) . על פי הדמיון הרב בין דמויות השדים שבקערות הללו יש להניח שהן נעשו בידי אמן אחד . הקביעה כי מדובר בשד נעשתה על סמך הופעתו בכל הקערות כשהוא כבול באזיקים ובשלשלאות . כל הופעותיו חזיתיות, ולעתים הוא נראה בלוויית דמות אחרת, העומדת בצדודית, פונה אליו ואף כבולה עמו . מלבד תווי הפנים האופייניים לו גם כפות ידיו גדולות במיוחד וכפות רגליו רחבות, בעלות אצבעות מתעקלות כשל בעל חיים ( איור 52 ) . לכפות רגליים אלה יש מקבילות באמנות האשורית, בתיאורים של יצורי כלאיים . ראשו של השד מוארך וגדול וזוג קרניים מתעגלות ומחודדות בקצותיהן מזדקרות ממנו . בין הקרניים עיטור קמור, הנראה ככיסוי ראש או ...  אל הספר