* * * ספר זה, עניינו חקר אמנות המאגיה היהודית של שלהי העת העתיקה, והוא מתמקד בשתי הקהילות הגדולות היהודיות — הקהילה ששכנה בארץ - ישראל והקהילה ששכנה בבבל, ובוחן את מאפייני האמנות המאגית מתוך השוואת שתי הקהילות ומתוך התבוננות בשני האזורים : בארץ - ישראל, שבה שולטות המסורת ההלניסטית המזרחית והאמנות הנוצרית, ובמסופוטמיה, שבה שימשו בערבוביה מסורות מסופוטמיות קדומות ומסורות איראניות בנות זמנה של האמנות העומדת במרכז ספר זה . הספר נועד בראש ובראשונה להאיר פן חשוב הנוגע במאגיה והוא האמנות הפיגורטיבית המופיעה על חפצים מאגיים בשימושם של היהודים בארץ - ישראל ובבבל . למרות שכיחותם של הציורים על חפצים מאגיים טרם נעשה מחקר כזה . נוסף על כך, ההתייחסות לאמנות עממית בכלל, ובהקשר מאגי בפרט, גם היא ראשונית . להבדיל מרוב המחקרים העוסקים במאגיה ספר זה מעמיד במרכז הדיון המחקרי את האמנות ולא את הטקסט . יש בכך ניסיון ראשון להעמיד במוקד את הציורים שעל החפצים ולדון בחשיבותם האמנותית והתרבותית . הביטויים החזותיים של המאגיה היהודית, המוצגים כאן בפעם הראשונה במוקד המחקר, מעידים על קיומה של אמנות עממית יהודית בבבל ...
אל הספר