168 | ד"ר אנדרה מטלון בביקורי הבית אצלו היינו מדברים קצרות על פוליטיקה, למדתי ממנו המון על ההיסטוריה של תחילת המאה ה - 20 , ולמדנו לצחוק ביחד על ההבדלים בין רוסיה של פעם, שטופת האידאליזם, למה שהיא נהפכה להיות עם השנים . מעקב אחר בריאותו ותחושת השוויון בקשר היו מקורות לסיפוק מיוחד עבורי . הוא לא רצה להתאשפז, וכל האבחונים והטיפול במחלותיו נעשו בביתו, דבר שלימד אותי רבות על אמנות האיזון העדין במחלות זיהומיות ובמחלות הלב והריאות שלו . הוא נפטר באופן פתאומי בביתו, בגיל, תשעים, בעקבות אירוע מוחי . אשתו סוניה הייתה אחות במקצועה, אשה מרשימה וחזקה, שבתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה האחות היחידה בגטו וילנה והיא והרופא היחיד בגטו ניתחו וסעדו ביחד אלפי חולים יהודים . על פועלה וגבורתה נכתב ספר, שלימים קיבלתי מחברה טובה שלה והתמלאתי גאווה . בהגיעה לישראל היא התנדבה לעבוד בבית חולים, ובמשך שנים הייתה אחות בחדר ניתוח של בית החולים הקהילתי . היא הייתה עבורי לעזר רב בביתם : היא סייעה במעקב אחר לחץ הדם והסוכרת של לייזר, הלבישה לו את הפנרוז כל לילה וחיברה אותו לשקית שתן, ואחת לחודש הזריקה את זריקות הפנוטיא...
אל הספר