26 אמונה שאינה מגיעה לעיקר שהאחרות אינן יהודיות . להפך, כל הקבוצות הכירו במשתמע במעמדן היהודי של יריבותיה . גם כשדובר בהלניסטים הקיצוניים, מעולם לא נטען שנטשו את היהדות בגלל כפירתם . 2 ואמנם, אפילו קבוצות יריבות לחז"ל הוכרו על ידם כיהודיות . היריבוּת בין החוגים שיקפה מחלוקות עמוקות, אך מעולם לא נסבה על תיאולוגיה ועל דוגמות . ראוי לשוב ולחדד את העניין : כפי שהראינו בשני הפרקים הראשונים, התורה והתלמוד תפסו את האמונה המאפיינת את הצדיק כביטחון מוצק באל, ביטחון המתבטא בעיקר במעשים . היהדות הקלאסית לא ראתה בתורה שי יקר - ערך מאלוהים המוגש לנו על מגש של כסף, מבלי שנדרשנו לנקוף אצבע עבורו, אלא סדרה של אתגרים . ואולם, את האתגרים האלה אפשר לצלוח ובצליחתם נעשה האדם טוב יותר וזוכה לחלק בעולם הבא . בהקשר כזה, מה שנדרש מן האנשים הוא לבטוח באלוהים, מתוך אמונה ששמירת מצוות התורה טובה ליהודי וטובה לעולם, אפילו אם כל הראיות האובייקטיביות סותרות את הסברה הזאת . זה סוג האמונה שהיהדות מבקשת לנטוע בלב מאמיניה . לפי השקפה זו, בני אדם יכולים לזכות לחלק בעולם הבא באמצעות קיום מצוות, מכיוון שמלכתחילה אין הם רחו...
אל הספר