אמונה כמשאב

פרק ונ : לקראת עיצוב מחדש אקזיסטנציאלי תאולוגי נשי | 143 כרוכה בוויתור על מפרנס אחד מבין השניים ובהגדלת הוצאות המשפחה . היא מתחילה ללמוד ללא תמיכת בעלה . בשנה השנייה ללימודים המשפחה עוברת משבר קשה המאיים על המשך לימודיה . ספיר אינה מוותרת ומתמודדת עם כל הקשיים המתעוררים בזירות השונות : בבית ובלימודים . את הצעד למימוש עצמי חרף הקשיים הרבים היא תופסת כנובע מסמכות - על, מאלוהים . הקול הפנימי נחווה כקריאה של קול אלוהי בלבוש של הרגשה, תחושת בטן : השם נתן לי פשוט הרגשה ש . . . לא לוותר על זה, וכשיש לי תחושות בטן כאלה אני לא . . . לא מוותרת . וגם התחתנתי צעירה . אני גם עכשיו צעירה, אני בת ,23 עוד מעט ,24 עם שני ילדים, וחבל לי לפספס את זה . זה לא יחזור שוב ההזדמנות פז הזאת . ספיר שמה את ביטחונה באל, וסומכת על עזרתו בהתמודדותה עם קשייה בבית . ביטחונה בו מתבטא בידיעה האמוּנית שהיא אינה לבד, ושאלוהים יהיה לעזר וילווה אותה בכל קשייה . היא רואה בו שותף לדרך, סמכות עליונה הרוצה בטובתה ומשמשת עבורה גם כמגדלור . כמי שחיה את חייה בביטחון איתן באל ומרגישה בנוכחותו בחייה, היא יודעת לזהות את סימני הדרך שה...  אל הספר
מכון מופ"ת