מאפייני החברה החרדית לאומית (חרד״לית)

10 | בין הנקה לבחינה תורנית שחולשת על כל תחומי החיים לרבות מערכת החינוך הדתי, המשפחה, תפקידי הנשים והרבנים, התרבות הדתית ועוד . פפר ( עמ' 12 – 13 ) מצביע על כך שרבני הישיבות של הציונות הדתית לקחו חלק בעיצוב האידאולוגי של בוגריהן, וביקשו להפוך את הצעירים הדתיים הלומדים בין קירות בתי המדרש לגדולים בתורה כמו חבריהם בחברה החרדית . מהפכה זו הפכה בשנות התשעים של המאה ה - 20 למגמה מוצהרת של ראשי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות, 4 אשר ביקשו להבטיח את המשך קיומה של האידאולוגיה הדתית חרדית על ידי עיצוב חייהם הבוגרים של תלמידי הישיבות על פיה . הרבנים עודדו את אלה שהיו להם חברות מימי התיכון או אחריו, להינשא מיד עם תום השירות הצבאי במסגרת ישיבות ההסדר או אף לפני כן . גיל הנישואין עמד על 20 - 21 , ולאחר שמגמה זו השתרשה עם השנים והפכה לנורמה, ירד גיל הנישואין בקרב הקהילה הזו אף ל - 18 – 19 בקרב הבנים והבנות . פפר ( 2007 ) אף מציין, ש"היו רבנים שעודדו בנות לוותר על השירות הלאומי לטובת הקמת משפחה בגיל צעיר" ( עמ' 13 ) . מעורבותם של ראשי הישיבות הציוניות בעיצוב חייהם של בוגרי בתי המדרש הלכה והתרחבה . הם ד...  אל הספר
מכון מופ"ת