102 | ללמוד מהמזרח : מזרחיות, חינוך ותיקון עולם במשפחתה שלא אימץ את המערביות, קרוב פחות . עם זאת, בריאיון בלט הקושי שלה לומר מפורשות את הדברים . היא הייתה מודעת להתנשאות שבדבריה ואמרה : "אני מרגישה נוראית שאני אומרת את הדברים האלה״ . אך רננה לא לבד . כאמור, דבריה משקפים כנראה הבניה חברתית רווחת, עד כדי כך שקוראים רבים עשויים לזהותה בייצוגים תרבותיים פופולריים ואף לגלות מידה של הזדהות עימה . מאותה סיבה ממש אפשר למצוא תיאורים דומים מאוד גם אצל מרואיינים אחרים . כך למשל אמרה יפעת על הפער בין משפחתה הגרעינית לבין משפחותיהם של דודותיה ודודיה מצד אימה : "אנחנו אומנם מזרחים, אבל אנחנו משפחה די אשכנזית בקטע הזה . אני לא חושבת שהייתי רוצה להיות משפחה כזאת של הארד קור כזה של פעם״ . מזרחיות ואשכנזיות מוצגות כאן כניגודים ומוצבות בשני קטבים של ציר מדומיין . יפעת הוסיפה ואמרה בעניין זה : אני לא מתה על המשפחות שלהם . קצת מרגישה שהמשפחה שלי הגרעינית לא באותה הרמה של המשפחות שלהם . זה משהו שאנחנו מדברים עליו גם בגלוי . את אימא שלי זה קצת מעצבן, שאנחנו הילדים שלה קצת מתנשאים מעל כולם, אבל היא רשמה אותנו...
אל הספר