"אשכנזיות ללא מזרחיות" – ניתוק

פרק 5 : זהות | 79 ( דבר שמוביל להאשמת הפרט ) , הם תוצר של מציאות חיים בלתי שוויונית או מקוטבת, המבטאת העדפה ברורה ומוקדמת לתרבות אחת על פני האחרת . כפי שהיטיבה להראות הנרייט דהאן - כלב ( 2002 ) במאמרה "כמה שאת יפה, לא רואים שאת מרוקאית״, העדפה זו משפיעה גם על התגובות המיידיות - האוטומטיות שלנו למאפיינים החיצוניים של פרטים, כולל הערכת יופיים . ההתייחסות למאפייני המראה החיצוני והרצון להידמות לדימוי המועדף כביטוי לאימוץ התרבות השלטת עומדים במוקד התיאור של אריאלה : "בילדות מאוד רציתי להיות בלונדינית עם עיניים כחולות, כי מלכת הכיתה תמיד הייתה בהירה . היא הייתה בלונדינית או ג׳ינג׳ית . היא אף פעם לא הייתה אחת בטעות עם שיער שחור או עיניים שחורות״ . המערך התרבותי שיש בו העדפה ברורה לבהיר על פני הכהה, יוצר חיבור בין יחסי הכוחות הקיימים לבין מאפיינים חיצוניים שאינם ניתנים לשינוי, חיבור שמוביל להפנמת הנחיתות ולהתקבעות התחושה שהמציאות הנוכחית אינה יכולה להשתנות . הפנמת הסטנדרט החיצוני קשורה לתפיסה שלילית של העצמי . התוצאה היא דימוי עצמי נמוך שמשמעו דחייה של חלקי עצמי שנחווים כנחותים או פגומים, כפי ...  אל הספר
מכון מופ"ת