293 פרק 5 . מדיניות 77 פרשנות מידתית לחקיקה שלא תחייב את פסילתה . בדין המשווה ניתן למצוא הוראות שמחייבות לפרט בצו המתיר מעקב מקוון את נוהלי הצמצום שיופעלו 78 במסגרתו או הוראות המתירות שימוש באמצעי מעקב אלו בהיעדר חלופות 79 שפגיעתן פחותה . הקריטריון שלאורו תיבחן מידתיותם של הסדרים בדין הוא מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה . רציונל זה מסביר את המבנה המטריציוני של דיני המעקב המקוון, המבחינים בין סוגי נתונים ( נתוני תוכן ונתוני תקשורת ) , בין תכליות מעקב ( למטרות אכיפת חוק ושיטור או לתכליות ביטחוניות ) , ולעיתים גם נוגעים לשיקולים של זיקה טריטוריאלית או פרסונלית של יעד האיסוף . יחס מידתי קיים כשהדין מכיל הסדרים בדרגות חומרה שונות לתכליות השונות שלשמן יופעלו האמצעים של מעקב מקוון, כך שמידת הבקרה על הפגיעה 80 בזכות עומדת ביחס הפוך לחשיבות התכלית שביסוד האמצעי הפוגע בה . גם ההבחנה בין רמות שונות של פגיעה בזכות המוגנת המתבססת על השוני בין נתוני תקשורת ובין נתוני תוכן נועדה להבנות היבט זה של מידתיות לתוך הדין . ואולם מאחר שנכונותה של הבחנה זו מוטלת בספק, ייתכן שלא רצוי 81 להשתמש בה שימוש גורף . תחולת ...
אל הספר