282 מחקר מדיניות 123 : רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה 31 דחופים, די בהיתר בדיעבד . במקרים דחופים היתר להאזנות סתר למטרת מניעת עבירות וגילוי עבריינים אף הוא אינו טעון צו שיפוטי אלא אם נדרשת 32 הארכתו . חוק האזנת סתר פוטר סוגים מסוימים של האזנות מדרישה להיתר כלשהו, ואפשר שניתן למצוא בהם את ההסדר החוקי המאפשר איסוף מידע 33 גלוי ברשת, לרבות מרשתות חברתיות . ביקורת שיפוטית בנושא השגת נתוני תקשורת ואיסופם מוגבלת למקרים שאינם 34 דחופים, בהם המשטרה נדרשת לנתוני תקשורת למטרות חקירה ואכיפת חוק . אין כל הוראה האוסרת על המשטרה לנצל טכנולוגיות של איסוף נתוני תקשורת 35 שאינן כרוכות בפנייה לבעלי רישיון בזק . כמו כן אין כל דרישה לצו שיפוטי שמתיר איסוף נתוני תקשורת ( על דרך של יירוט עצמאי, גישה מקוונת או בקשה עיתית ) שעושה שירות הביטחון הכללי . יתר על כן – נראה כי האיסוף עצמו אינו 36 מותנה כלל בהיתר ( מאת ראש השירות ) , אלא רק עצם השימוש במידע . סקירת הדין המשווה מעלה כי גם במדינות אחרות אין ביקורת שיפוטית גורפת על מעקב ברשתות תקשורת . ברירת המחדל של הדין האמריקאי היא אמנם 37 צו שיפוטי...
אל הספר