5.1 סוגיות שאינן מוסדרות בדיני המעקב המקוון בישראל

275 פרק 5 . מדיניות אם הדין הישראלי, והאיזונים המוצעים בו בין שיקולי ביטחון לבין זכויות הפרט, מתאים למציאות הטכנולוגית החדשה . עוד בולטת העובדה כי הדין הישראלי סובל מתת - אסדרה של סוגיות שיש להן מענה בדין המשווה . ראשית, ההסדרה בדין של סמכויות המעקב המקוון בין גופי החקירה והביטחון השונים חלקית . מאחר שמעמדו של המוסד לתפקידים מיוחדים טרם הוסדר 3 בחקיקה, אין פלא שכאשר מסורות בידיו אי אילו סמכויות מעקב אחר רשתות תקשורת, הדין הישראלי שותק . ואולם גם באשר לפעילותם של שירות הביטחון הכללי, אגף המודיעין במטה הכללי ומשטרת ישראל מתעוררות שאלות של מותר ואסור בנוגע לתקשורת זרה וליעדים מודיעיניים זרים, לרבות הבחנות דקות יותר באשר להוראות החלות על מעקב מקוון שיעדיו הם תושבי שטחים 4 שבשליטת ישראל . נדרשת אפוא הסדרה מלאה ופרטנית של היקף הסמכויות של כל אחד מגופי הביטחון ואכיפת החוק השונים – הן מבחינת הפרקטיקות המותרות להם, היקף האיסוף המותר והבקרות המופעלות עליהן והן מבחינת ההיקף הטריטוריאלי / פרסונלי של סמכויות אלו . הדין הישראלי אינו מתיר במפורש פעילות איסוף גורפת וחסרת הבחנה . יתר על כן, בעניין חוק ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר