98 מחקר מדיניות 123 : רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה לעיתים נוקטת לשון של פרטיות . התחולה המהותית של "חיים פרטיים" אינה חופפת את התחולה המהותית של דיני הגנת המידע, החלים על מידע על אדם 212 בר - זיהוי, וגם ההגבלה המותרת של זכויות אלה שונה בהתבסס על המסמך שבו כל זכות מופיעה – האמנה האירופית לזכויות אדם ( ) ECHR או מגילת זכויות היסוד ( , ) CFR ועל פסקת ההגבלה המצויה בכל מסמך – סעיף 8 ( 2 ) לאמנה ( ) ECHR 213 או סעיף 51 למגילה ( . ) CFR כך למשל לפי סעיף 8 ( 2 ) לאמנה ( , ) ECHR התכליות הלגיטימיות שלמענן תותר פגיעה בזכות לפרטיות הן אינטרסים של ביטחון לאומי, ביטחון הציבור או טובתה הכלכלית של המדינה, או לשם מניעת פשע והפרות סדר, הגנה על בריאות, על המוסר ועל זכויותיהם וחירויותיהם של אחרים . במגילת זכויות היסוד ( ) CFR לעומת זה הנוסח רחב יותר, ומאפשר פגיעה 214 בזכות לשם אינטרסים כלליים שהוכרו באיחוד . בהמשך הדברים נראה כי בניגוד למדינות אחרות, הדין האירופי כמעט שאינו שועה להבחנה בין נתוני תקשורת לנתוני תוכן הבחנה חשובה לדיני המעקב המקוון במדינות אחרות . מאחר שלפי שעה חקיקת המשנ...
אל הספר