5. התקופה הבתר-מצרית

שינויים בפולחן 113 לפי הפרשנות המקובלת במחקר, המקדש מייצג את הפולחן הפלשתי . ואולם פרשנות זו נשענת על זיהוי היישוב בתל קסילה כשלוחה של התרבות הפלשתית שהתפשטה זמן מה לאחר התיישבות הפלשתים באזור במאה השתים עשרה לפסה"נ — ולעיל טענתי נגד שחזור היסטורי זה . וכן מן הראוי להדגיש, שרובם המוחלט של הפריטים הרבים שנחשפו במקדש קשורים למסורת הכנענית, או לחלופין לגרסה מקומית ייחודית של אותה המסורת, ועיקרם קשור לפריון ולדמות 53 של אלוהות נקבית . פריט חשוב במיוחד שנמצא למרגלות הבמה במקדש הוא לוח חרס בצורת חזית של מקדש, עם שרידים של שתי דמויות נשיות ניצבות עירומות כשידיהן ( שלא שרדו ) אחזו ככל הנראה את שדיהן . דגם המקדש הושווה לא אחת לדגמים אחרים ממצרים ומכנען, וייתכן שהדמויות המעטרות אותו קשורות בסגנונן לצלמיות החרס מתקופת הברונזה המאוחרת, המעוצבות כדמות נשית 54 האוחזת בידיה את שדיה . חפצים אחרים קשורים גם הם למסורות המקומיות, ופריטים אחרים מעידים על השפעה מצרית, אך אלה מוכרים כבר מתקופת הברונזה המאוחרת בכנען, ולפיכך אפשר לראות גם בהם חלק מהמסורת 55 המקומית . נראה אפוא שהפריטים מהמקדש בתל קסילה מעידים...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי