מידת ה'בת' במקרא והנפח של קנקני האגירה היהודאיים 231 ואף לאחר חורבנה . אחידות זו משתקפת בממצא הקרמי וגם בעדות המקראית ובממצא האפיגרפי . הבת בכל אזכוריה במקרא לא נחלקת ליחידות משנה, ובשונה מכלים אחרים, כמו 'כד' ו'נבל', היא לא תוארה בשום מקום ככלי ששימש לנשיאה . תמונה דומה עולה מהממצא האפיגרפי, ממנו אפשר ללמוד על קיומן של יחידות מידה לתכולת נוזלים, אך לא על מערכת מידות . במקרים אחדים נזכרים יין או שמן 78 ללא ציון מידה או כלי, ומקבילות לכך מצויות באכדית ובאוגריתית, ובמקרים 79 אחרים נזכרים כלים בשם כד או 'כלי' . את המידע החסר הזה נטו חוקרים להשלים על בסיס פרשנותם למידות הנוזלים שעל קיומן למדו מהטקסט המקראי . אבל כאמור אין לקבל את קיומן של מידות אלה במנהל ובפקידות של ימי הבית הראשון . למשל, את האוסטרקון שנמצא בתל קסילה ובו נכתב : 'למלך אל [ ף ] שמן ומאה [ א ] 80 - חיהו', פירש בנימין מזר שהכוונה ל 1,100 לֹג . להשערה זו אין כאמור כל בסיס בטקסט המקראי או בממצא האפיגרפי, ונראה ששחזורו של מזר אנכרוניסטי ואינו משקף מציאות מנהלית כלשהי מימי הבית הראשון . בשני אוסטרקונים שנמצאו בחפירות קניון בירושל...
אל הספר