2. ניסיונות חדשים לשחזר את נפח ה'בת' המקראית

226 פרק ז הביאו אותו למסקנה, שטביעות 'למלך' אינן מעידות בהכרח על מידות אחידות, ואינן מבטיחות את התכולה או את כמות הנוזלים בקנקנים . לעומתו, זפסקי, פינקלשטיין ובננסון יצאו מנקודת הנחה ששימוש במערכת טביעות מלכותיות רשמיות, לצד ידיעות ממקורות מקראיים ואחרים על מדידת סחורות ושקילתן בשלהי ימיה של ממלכת יהודה, מעידים בהכרח על רמה גבוהה של האחדה . לפיכך הם הניחו שהייתה ביהודה שיטה קלה לחישוב נפח הקנקנים . כדי לבחון אפשרות זו הם סרקו באמצעות ציוד טכנולוגי מתקדם שבעה קנקנים מוטבעים בטביעת 'למלך' ומדדו - איורים של חמישה קנקנים אחרים כדי ליצור מודלים תלת מימדיים ממוחשבים שלהם . המודלים הממוחשבים לימדו שנפח הקנקנים משתנה בשיעור של % 7 עד 55 % 10 , בעוד המידות ההיקפיות שלהם משתנות בשיעור של % 1 עד % 2 בלבד . הם הסיקו שהקדרים העדיפו האחדה צורנית של קנקני 'למלך' על פני האחדת 56 הנפח שלהם . מגוון הבדיקות והחישובים המתמטיים שהם עשו העלו שעל בסיס הצורה האחידה את הנפח היה אפשר לחשב די בקלות באמצעות נוסחה חשבונית פשוטה של חיבור וחיסור, שהביאה בחשבון את מחצית ההיקף האורכי ואת מחצית ההיקף הרוחבי של הקנקנים ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי