תפקידה ודרך פעולתה של מערכת הטביעות על קנקנים בממלכת יהודה 167 להתייחסות מחקרית . הפירושים שניתנו לטיפוסים השונים של טביעות החותם ושל החרותות היו שונים, נפרדים ולא אחידים, ולעיתים גם מנוגדים לפירושים שניתנו לטביעות 'למלך' . מהותה של מערכת טביעות 'למלך' ותפקידה בכלכלה ובמנהל נקשרו כבר מראשית המחקר להנחת יסוד שזו מערכת ממלכתית . המילה 'למלך' שגולפה בראש כל החותמות מהטיפוס הזה ( חוץ מטיפוס אחד, שממנו התגלו טביעות חותם בודדות ) , הפרשנות לסמלים שבחותמות והימצאן של הידיות הללו ( למעט בודדות ) בתחום ממלכת יהודה, בעיקר בשכבות חורבן של ערים מרכזיות ובראשן לכיש — 2 כל אלה העידו, לדעת מרבית החוקרים, על חלק ממערכת מנהל ממלכתית ורשמית . עם זאת, ההסבר לתפקידה ומאפייניה של מערכת זו נגזר מהדרך שפירשו החוקרים את שמות המקומות המופיעים תחת הסמל המלכותי : חברון, זיף, שוכה וממש [ י ] ת . לדעת דירינגר, המקומות הנזכרים בטביעות החותם היו מרכזים ממלכתיים לייצור קנקנים, וטביעות החותם עצמן היו טביעות ממלכתיות ששימשו ערובה לנפח 3 הקנקנים או לאיכותו של הנוזל ( שמן או יין ) שאוחסן בהם . לעומת זאת, ידין, אהרוני וחו...
אל הספר