116 פרק ד של מערכת זו הוצג מגוון דעות . בעקבות החפירות בגזר היה מקאליסטר הראשון 139 להציע לתארך את טביעות 'ירושלם' למאה הג' לפנה"ס . דעתו זו לא התקבלה על דעתם של חוקרים רבים, שתיארכו את הטביעות לימי שיבת ציון וקבעו את 140 זמנן למאה הה' לפנה"ס . במהלך החפירות ברמת רחל חזר אהרוני לתיארוך של מקאליסטר והציע לתארך את טביעות 'ירושלם' לתחילת התקופה ההלניסטית . ג'ובני גרביני הוסיף וקבע למערכת טביעות 'ירשלמ' מסגרת כרונולוגית של המאות 141 הג' והב' לפנה"ס . אביגד קיבל את התיארוך הזה, ולדעתו ממצאי החפירות ברובע 142 - היהודי מחזקים את התיארוך לתקופה הטרום חשמונאית . בעקבות החפירות בתל - אל פול איחרה ננסי לאפ את התיארוך של אביגד וקבעה את זמנה של המערכת 143 האמורה למחצית השנייה של המאה הב' לפנה"ס . בעקבות לאפ הסכים גם אביגד לתארך את טביעות 'ירשלמ' לתקופה החשמונאית, ועל בסיס פרסום חפירות הרובע היהודי קבע הלל גבע שמערכת הטביעות הזאת שייכת לימיה הראשונים של מדינת 144 בית חשמונאי . המיעוט היחסי של הידיות המוטבעות, איכות החותמות ואיכות הטביעות, מנהלי . אריאל ושוהם ( 2000 , עמ' 161 ) סברו שמכיוון שבטביעות ...
אל הספר