מבוא: ייחודה של תופעת טביעות החותם על קנקנים, וחשיבותה להבנת ההיסטוריה והמנהל ביהודה בימי הבית הראשון והשני

16 מבוא מבט כולל על טביעות החותם על ידיות של קנקנים כתופעה שאינה תחומה בתקופה מוגדרת, באתר מסוים, בטיפוס טביעה זה או אחר או בהיבטים טכניים שונים של התופעה, מעלה מסקנה מפתיעה, שלא זכתה לתשומת הלב הראויה במחקר : הטבעת חותמות על ידיות קנקנים מוכרת בכל המזרח הקדום כבר - בתקופות פרה היסטוריות, ובמספרים גדולים למדי באלף הב' ובאלף הא' לפנה"ס . במרבית המקרים טביעות בודדות הוטבעו באותו החותם או בטביעות חותם זהות או דומות, המרוכזות במקום מוגדר ומשקפות פעולה קצרת מועד, ואולי אף ממוקדת מבחינה פונקציונלית . בכל המקרים הללו, ההטבעה על גוף הקנקן או על ידיותיו אינה משקפת פעילות של מערכת מנהל מסודרת, שפעלה לאורך פרק זמן ארוך בתוך יחידה טריטוריאלית מוגדרת . אפשר לעמוד על תפוצה מצומצמת של חותמות בודדים, במספר קטן למדי של ידיות, שהוטבעו בתוך אזור נתון . המאפיין העיקרי של כל המערכות הקדומות הללו הוא חוסר הרציפות והעדר המשכיות בשימוש בטביעות החותם הללו לאורך זמן . לרוב זוהי תופעה מקומית, מוגדרת בזמן, מוגבלת בתפוצתה וכאמור חסרת המשכיות . הפירוש לתופעה זו קשה, ובחלק מהמקרים אף אינו אפשרי . את מקצת הטביעות הלל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי