חשיבתו ותרומתו של סכאכיני כמחנך

184 בן אדם, אם ירצה האל של הזדמנויות החיים בהווה באופן המלא ביותר, ומול מטרות וחומרים 1 סטטיים עומדת הכרתו של עולם משתנה . אם נקבל שקווי יסוד אלה של החינוך המתקדם הם משמעותיים ומהימנים ומשקפים נאמנה את עקרונותיה של דרך חינוך זו, נמצא בהכרח שסכאכיני, שלא כמחנכים בחינוך הערבי הממלכתי, אכן היה מחנך מתקדם, שהתרחק מכל צורה של חינוך מסורתי ואף התכוון למגרו . בחינת עמדותיו של סכאכיני באותם נושאים שדיואי הצביע עליהם, מראה על גישה חינוכית חדשה בתכלית בכל הנוגע לתלמיד, לבית הספר, לחומר הנלמד, לתפקיד המורה, ללמידה מתוך ניסיון ועוד, גישה התואמת את גישתו של דיואי . כאמור לעיל, סכאכיני לא הזכיר את שמו של דיואי ולו פעם אחת בכתביו, שלא כשמותיהם של פסיכולוגים ופילוסופים רבים אשר כן הוזכרו . הדבר מלמד כנראה על חדשנות טהורה של הגותו של סכאכיני . ייתכן אמנם שרעיונותיו של דיואי הגיעו אליו בדרכים עקיפות, אך הדבר אינו סביר . לסיכום עיקרי הגותו ומפעלו החינוכי של סכאכיני נאמר כי למשנתו שלושה מאפיינים בולטים : חלוציות וחדשנות, דגש על התלמיד כאינדיווידואל, והגשמה לאומית כחלק מחינוך בעל אוריינטציה הומניסטית מובהק...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב