העיתון 'אל־דֻסתוּר'

150 בן אדם, אם ירצה האל לעיתון נעשתה מתוך התייעצות ודיונים עם התלמידים עצמם . הוא התגאה בעיתון וראה בו חידוש משמעותי והישג בעל משקל חינוכי רב . יעקב יהושע, ידידו ועמיתו לעבודה של סכאכיני, כתב על אל-דֻסתור בספרו על העיתונות הערבית בתקופת המנדט, והעביר אלינו את התלהבותו של סכאכיני מבית ספרו ומהעיתון ואת גאוותו בהם : 'כשביקרתי אצל המנוח ח'ליל אל-סכאכיני בביתו, הוא סיפר בהתלהבות על בית הספר אל-דסתוריה [ . . . ] הקשבתי לו בעניין רב . יום אחד הוא סיפר לי, והוא ידע לספר יפה, על העיתון, אשר יצא בכתב יד 43 וחולק בין תלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר' . סכאכיני יישם את עקרונותיו באשר לחינוך לחופש ולחירות הלכה למעשה . לכן הסמיך את תלמידיו לכתוב, לערוך, להוציא לאור ולשווק את העיתון בעצמם ללא התערבותו או התערבות המורים . הוא ביקש מהתלמידים להקים ועדות שכל אחת מהן תכתוב על נושא אחר, וכך ימצה העיתון קשת רחבה של נושאים : ספרות, שירה, היסטוריה לאומית, סאטירה, הומור ועוד . שמו הרשמי של העיתון, שהתנוסס בראש העמוד הראשון, היה : אל-דֻסתור : ג'רידה אדבּיה אחְ'בּאריה פכּאהיה אֻסבּועיה ( החוקה : שבועון ספרותי ח...  אל הספר