בית ספר בבית לחם ובית ספר עֶרֶב בירושלים

131מפעלו החינוכי של סכאכיני כאמור לעיל, לא תמיד ברור לאיזה חבל ארץ התכוון סכאכיני כשדיבר על 'מולדת' . למעשה, הוא כתב על שתי מולדות : לפעמים על פלסטין ולפעמים על 'סוריה הגדולה' אשר פלסטין היא חלק ממנה . את סוריה כמולדת הוא הזכיר בעיקר בשלהי שלטונם של העות'מאנים ובתקופה שבין סוף מלחמת העולם הראשונה ל- ,1920 כאשר גורלה של הארץ עוד לא נחרץ ורבים מן הערבים חששו מכיבוש או ממנדט ולכן הניפו את דגל צירוף פלסטין לסוריה בתור מולדת-אם . סכאכיני חזר לירושלים בספטמבר 1908 מלא תקוות ועם תכניות בתחומי חינוך וחברה . ימים מעטים לאחר שובו פגש את ראשי העדה האורתודוקסית בירושלים, והמליץ לפניהם על הקמת אגודות נוער ועל ביצוע רפורמה מעמיקה ומקיפה לשיפור מצבם ורמתם של בתי הספר של העדה . הוא ביסס את הצעתו על החוקה העות'מאנית החדשה המאפשרת חופש פעולה בתחום החינוך . אך לעומת התלהבותו של סכאכיני היו ראשי העדה שלו איטיים, לא ירדו לסוף דעתו ולא קלטו את חשיבות הצעותיו . סכאכיני התאכזב עמוקות מעמדתם : 'מועצה המורכבת מ- 40 איש, מפולגים, שסועים ושונים ברמת השכלתם ומוסריותם . בהם אנשים משכילים לצד אנשים בורים, מנוסים לצד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב