שלב הנסיגה והשבירה

55ח'ליל אל-סכאכיני, 1878 - 1953 יצא סכאכיני במרד חריף נגד הגורל, נגד רצונו של אלוהים והכריז : 'לא ניכנע' . ססמה מרדנית זו תלה בחזית חדר האורחים בביתו והיא הייתה לעיקרון מכונן וכפתה עליו אורח חיים חדש . סלטאנה מתה רק שנתיים אחרי שעברו לביתם שבנו בקטמון, הבית אשר חלם עליו שנים וכל כך חיכה לגור בו . מכאן, אחד המשפטים שטבע סכאכיני כביטוי לאבלו ולאכזבתו היה 'כשרק התחלנו לחיות, מיד מתנו' ( עִשְׁנַא פָמִתְנַא ) . אהבתו לסלטאנה גברה על אהבתו לחיים ולשמחה . הוא החל לפחד מהחיים מפני שסופם ההכרחי — מוות, ואימץ ראייה פסימית . המסקנה העיקרית שהגיע אליה אותו מחנך בעל עצמה ושמחת חיים היא שמוטב לאנושות להיכחד, להיעלם . החיים הם נטל משום שהם אכזריים, בוגדניים, חסרי ערך . על כן מוטב לה לאנושות לחסוך מעצמה את הסבל הזה ולהיעלם על ידי הפסקת הילודה והריבוי הטבעי . את רגשותיו, כאביו, והשקפת עולמו החדשה הנציח סכאכיני בספר לזכרה של סלטאנה, לזכרך , חמישה חודשים 102 לאחר מותה, והוא חולק חינם למקורבים . כוונתו הייתה להטיף לעקרונותיו החדשים, ובראשם המרד בחיים ובגורל והצורך בהיכחדות המין האנושי, או כדבריו : 'מדוע ל...  אל הספר