פטר וולבן 70 בל נשכח שיש לנו מועמד נוסף : תהליך הדיות . במחצית החמה של השנה, עלים ומחטים מאדים מים באמצעות נשימה קבועה . אצל עץ אשור בוגר, יכולים להתאדות כמה מאות ליטרים של מים בכל יום . כך נוצר כוח יניקה, השואב אספקה טרייה כלפי מעלה דרך הצנרת . הוא פועל רק אם זרם המים נותר המשכי . כוחות המשיכה ( קוֹהֶזְיָה ) גורמים למולקולות המים להידבק זו לזו, וברגע שמתפנה מרווח בעלה בגלל דיות, הן מושכות מעט זו את זו כלפי מעלה . אך מכיוון שגם בכך אין די, נכנסת לפעולה האוֹסְמוֹזָה . כאשר ריכוז הסוכרים באחד התאים גבוה מזה שבתא השכן, המים זורמים דרך קירות התא אל התמיסה המתוקה יותר עד ששני התאים מכילים אחוז מים זהה . וכאשר זה מתרחש מתא לתא בזה אחר זה כלפי מעלה עד לכותרת, המים מגיעים לבסוף למעלה . המממ . . . לחץ המים הנמדד בעצים גבוה ביותר זמן קצר לפני הופעת העלים באביב . בתקופה זו המים שועטים במעלה הגזע בעוצמה כה רבה, שאפשר ממש לשמוע אותם עם סטטוסקופ . בצפון – מזרח ארצות הברית, אנשים מנצלים את התופעה הזאת להפקת סירופ מייפל מעצי אדר, שלעתים קרובות מנוקז לאחר שהשלג נמס . רק כעת אפשר להפיק את התמצית הנחשקת ...
אל הספר