פרק שני: של מי הטיול הזה בכלל? סיורים וטיולים במסגרת בית הספר – מאי־ודאות להזדמנות

| 112 ניהול כיתה בזמן הנסיעה ניסתה המדריכה להסביר על הגאוגרפיה של הגליל העליון, הגליל התחתון, בקעת החולה ורמת הגולן . קומץ תלמידים שישבו בקרבת המדריכה הקשיבו, אבל רובם היו עסוקים בטלפונים הניידים או שוחחו עם חבריהם . המדריכה ביקשה את עזרת המורה, וזו לקחה את המיקרופון ופנתה בתקיפות לילדים : 'אתם זוכרים שטיול הוא חלק מהלימודים, ויש לנו הסכם שדיברנו עליו בכיתה – כשהמדריכה מדברת אתם שותקים' . והוסיפה : 'וגם כדאי לכם להקשיב, כי החומר שהמדריכה תדבר עליו יהיה גם במבחן' . היא התיישבה ואמרה לאם שלצדה : 'תאמיני לי, כבר יומיים אני על רגיעון [ . . . ] . כל מה שאני רוצה זה רק שכולם יחזרו הביתה בשלום' . תרחיש כזה לבטח אינו זר למורים רבים . המתבונן מהצד יכול לראות שתפקודה של המורה הוא טכני ( אישורים וציוד ) ומשמעתי ( קוראת לסדר ולהקשבה ומאיימת בבחינה ) . את תחושותיה האמיתיות היא חושפת בפני האם המלווה . המדריכה, המנותקת מההתארגנות בכיתה, אחראית למסלול ולהוראת התכנים . תיאום מזערי בנוגע לתכנים הלימודיים מתרחש באוטובוס, לאחר שהטיול כבר יצא לדרך . אשר לתלמידים, הם נינוחים ומרוצים, וניכר שהם נהנים מהחופש ...  אל הספר