112 מעגל שני כבר הוזכר שההליכה ברגל והטיול הם לעתים תכופות חלק מאינדוקטרינציה לאומית ואף לאומנית . אבל בארץ, כמו במקומות אחרים בעולם, ההליכה והצעידה שימשו ומשמשות גם למטרות פוליטיות אחרות, ובהן מחאה ספציפית נגד השלטון ומסריו . מקרה מעניין במיוחד היו צעדות השלום שארגן בשנת 1966 פעיל השלום אייבי נתן . נתן התחנך בפנימייה במומבאי, הודו, והושפע 41 ככל הנראה מהצעדות הפוליטיות של גנדהי . בשליחות עצמו הוא טס למצרים באופן לא לגלי במטוס פרטי ששכר ( וניצל בעור שיניו מהפלה ומנחיתת חירום ) , כדי להעביר לנשיא מצרים את הבשורה כי העם בישראל רוצה שלום . המהלך זכה לפרסום רב ולאהדה ציבורית רחבה בישראל ונתן החליט לארגן את הצעדות כדי להוכיח שהוא אינו "פרש בודד" . וכך כתב במודעה שפרסם בעיתונות : "כולם רוצים שלום, אבל השלום לא יבוא מאליו, יש להביאו ולא בדיבורים בלבד אלא במעשים . כדי לתת ביטוי לרצון בשלום של העם בישראל וכדי להניע את הממשלה ואת הכנסת להגביר את פעולותיהן לקירוב השלום תיערך ב [ . . . ] צעדה מאבו גוש לירושלים אליה מוזמנים להשתתף כל איש ואשה, צעיר וצעירה בישראל המוכנים לתת ביטוי ממשי לשאיפתם לשלום...
אל הספר