"ים — במקומות 'תיכוני'־כחול"

346 פרק שישי אל החוף המקו ּ וֶה : הים בתרבות העברית ובספרות הארץ היעודה . בספרו העברית המודרנית עוקב חנן חבר אחר ייצוגיו של הים בתרבות הציונית . לדבריו, אמנם בשיח של הימין הציוני ובשיח הרדיקלי שהניע את המהלך הכנעני של יונתן רטוש נתפס הים כחלק בלתי נפרד מן התרבות העברית, אולם בשיח המרכזי, הציוני-הסוציאליסטי ההגמוני, היבשה הייתה היעד ואילו הים התיכון נתפס כשלב מעבר שכל תכליתו להוליך אל הטריטוריה הציונית ( חבר ,2007 13 - 19 ) . יתרה מזאת, בשיח הגמוני זה הים מיוצג כמשטח חלק שאין לו ישות משל עצמו והוא אינו אלא שיקוף של הקשיים שמערימה הטריטוריה היבשתית שהמהגרים שמים את פעמיהם אליה ( שם, 22 ) . לאור הבחנה זו של חבר ניתן לחזור אל הבמה שבה ראתה אור הפואמה של שטרן סדרים : מאסף סופרי ארץ – ישראל לספרות ולדברי "מכתב ביניים" — מחשבה — ולהתבונן בתפיסת הים בכמה שירים המופיעים אף הם בשער "סדרה ראשונה" . כזכור, שירו של יעקב פיכמן "לנוכח החוף" מתאר אם ותינוק במסע בים לארץ-ישראל . במהלך המסע אומר התינוק לאם : " [ . . . ] אִמָּא, הֲתִרְאִי ? שָׁם עֵץ פּוֹרֵחַ, הַר יָרֹק וְעֵדֶר וְרוֹעֶה . אִמָּא, כֹּה מִי...  אל הספר