דחייה חברתית מקבוצת בני הגיל היא תופעה חברתית אחת מבין מגוון רחב של תופעות המתרחשות בקרב ילדים ומתבגרים במהלך אינטראקציות חברתיות , אולם היא זוכה ליחס מחקרי מיוחד בשל הכאב הכרוך בה , ההכרה בכך שהיא מהווה חלק אינהרנטי כמעט ממאפייני גיל החביון ( 12 - 6 ) והמסתורין האופף אותה ואת השלכותיה בטווח הקצר והארוך . מעבר להיותה תופעה הקיימת בחברה האנושית , המתרחשת בתנאים מסוימים , הדחייה היא גם חוויה רגשית , המותירה את רישומה על האדם , טובעת בו רגשות עמוקים או מעניקה לו ניסיון חיים משמעותי ( בינשטוק , . ( 2003 במרכז עבודה זו עומדת הדחייה החברתית כתופעה וכחוויה , והיא תתואר בשני ממדים אלו לאורך הספר . אם כן , חוויית הדחייה היא חלק מהיחסים הבין אישיים בכל חברה אנושית . היא מתרחשת בכל המבנים החברתיים שבהם קיים קשר בין אישי , ובאה לידי ביטוי בעוצמה רבה בעיקר בקרב תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים . גיל החביון הוא תקופה של התפתחות נפשית משמעותית , ופגיעה , חסך או שבר רגשי בשלבי ההתפתחות המוקדמים של הילד עלולים לגרום לשיבוש ההתפתחות הרגשית ולהוביל לדחייה חברתית ( גראפי פישר , . ( 2015 חוויות של דחי...
אל הספר