נכון להיום אין הכרה במונח " שימוע " בתקנון הכנסת או באחד החוקים שעניינם סמכותן של הוועדות הפרלמנטריות , ולכן אין הבחנה בין דיוני שימוע לדיונים רגילים בוועדות שאליהם מוזמנים נציגי ממשלה כאורחים או כמשתתפים . ההבחנה המקובלת היום בין שני סוגי הדיונים אינה נוגעת למהות הדיון או לסמכויות הוועדה , אלא היא נגזרת מהחלטת יו " ר הוועדה כיצד לכנות את הדיון ואיך לאפיין אותו . עמימות זו מצריכה הסדרה של נושא זה , בין השאר יצירת הגדרות מבדילות בין דיון שהוא " שימוע " ובין דיון " רגיל " מבחינה תוכנית . אף על פי שהשימועים הנושאיים אינם מוכרים בישראל כהליך בפני עצמו , יש הסדרים קבועים שעניינם זימון נציגים לוועדות הכנסת בחוק יסוד : הכנסת , בחוק יסוד : הממשלה , בתקנון הכנסת ובתקנון שירות המדינה ( להלן : " התקשי " ר " ) . חוק יסוד : הכנסת ותקנון הכנסת הסמיכו את הוועדות לזמן עובדים מהשירות הציבורי ( ובכללם עובדי תאגידים וחברות ממשלתיות , רשויות מקומיות ומועצות דתיות ) כדי למסור מידע , נתונים או מסמכים רלוונטיים לנושאי הדיון של הוועדה . סעיף 42 ( א ) בחוק יסוד : הממשלה מדגיש את חובת ההתייצבות של שרים ושל סגני...
אל הספר