הרמב " ם הבחין בין שלושה סוגי מנהיגים לפי כישוריהם השכליים והדמיוניים . בהתאמה , הוא שרטט דגמים של החברה האנושית , שבראשה עומד כל אחד מהטיפוסים . הוא סבר שבראש הקהילה הנבחרת חייב לעמוד שליט אשר דואג לאינטרסים של הכלל , והוא מיין את טיפוסי המנהיג לפי הבנתם של בני הקהילה האנושית מהו אותו העניין שלמענו הם מתכנסים ומנהלים את חייהם . האדם המודרני , שהסדר החברתי שהוא חי בו אינו מתקשר בעיניו בהכרח עם ברית אלוהית ועם קהילה נבחרת ממוצא אחד , הדוברת אותה שפה וחיה על חלקת אדמה שהיא מגנה עליה בדמה , אולי יתקשה להזדהות עם סדר חברתי שמנהל מנהיג מחוקק מכוח סמכות אלוהית שאין עליה עוררין . בחברה כזו , שבה צרכיו של האדם ממוזגים עם תכליתו , המנהיג האלוהי ובא כוחו האנושי נתפסים כמופקדים על סיפוקם . לשיטתו של הרמב " ם , כל המתקשה להבחין בין דבר אמת לחיקוי , ובין התגלות אלוהית אמיתית לבין מחזה אבסורד , יוכל על נקלה להשגיח בהבדל הקטגורי שבין מנהיג שכלי למנהיג דמיוני , אם יתבונן בקפידה במטרות החברה שהוא עומד בראשה . מטרת המנהיג הדמיוני היא להגיע לרווחה גופנית . לאחר סיפוק צורכיהם הבסיסיים הוא שואף לקדם את אזר...
אל הספר