הדמיון בין הדרך החינוכית של הרמב " ם לסולם האהבה שמשרטטת דיוטימה , אינו נוגע רק למעבר מאהבה חושנית וקונקרטית לאהבה מופשטת , אלא גם לתכסיס החינוכי של דרגות הביניים . המודעות לשיקולים פדגוגיים בהנגשת האמת מאפיינת את הרמב " ם כדמות חינוכית , הן ברמת הפרט והן ברמת העם . ראינו כיצד ההתקדמות מנבערות למודעות שכלית של אדם יחיד מקבילה לאבולוציה הדתית החלה על קולקטיב , שעה ששתיהן נוגעות לתהליך הטמעתה של ידיעה אינטלקטואלית , שעליה מושתתת אמונתו השכלית של הרמב " ם . התפתחותה של אמונת הקולקטיב מעבודת אלילים לאמונה פילוסופית שכלית דומה להתפתחות הכרתו של בן אנוש מתפיסה חושנית ומקומית לתפיסה שכלית ומופשטת . לפיכך , הפתרון שמנהיג הרמב " ם בשני תהליכים אלו הוא דומה . בשניהם מתווך הפער הענק בין נקודת המוצא האינפנטילית לתכלית המיוחלת והקשה להשגה באמצעות דרגות ביניים . דרגות הביניים מותאמות מצד אחד לתודעת הלומד ומדברות בשפתו , ומן הצד האחר דוחפות אותו אל שלב ההתפתחות הבא . התכסיס הוא בכך שכל שלב נראה כאילו הוא חזות הכול . התשוקה לשלב הבא ניעורה רק אחרי כיבושו של השלב הקודם . הפדגוגיה של הרמב " ם מעתיקה את ...
אל הספר