כיוון שאריסטו מגיש לנו אלגוריתם של מעשה טוב , ולא מעשה טוב מסוים , תוכני העשייה עלולים להיות לא נעימים בעליל בלי שיטילו דופי באדם המפיק אותם . תחושת הערך העצמי הגובלת בגאוותנות לא תהיה ראויה לגנאי , אם נושאה הוא בעל גדלות נפש אמיתית , והכעס ייחשב אצל אריסטו לכשל מוסרי , רק אם לא התפרץ במידה הראויה ובנסיבות המתאימות . אריסטו מבהיר שכעס הולך יד ביד עם מזג טוב , משום שהוא מציית להכתבת ההיגיון . היעדר כעס אינו תכונה נפשית פגומה , כי אם טיפשות לשמה , וטיפשות היא סימן היכר שיש רק דרך אחת להיפטר ממנו : ללמוד ולהחכים . מזג טוב הוא מידה אמצעית ביחס לכעס ... את ההפלגה ניתן לכנות ‘ כעסנות ’ , שהרי ההפעלות היא כעס , וגורמיה רבים ושונים זה מזה . 146 אמנם ב " תנאים של רוע גורף " או רוע טוטליטרי אין קושי להבין את " הבנאליות של הרוע " , כפי שניסחה זאת חנה ארנדט , אבל עלינו להתבונן היטב בגיבורים המעטים שהתנגדו בעוז רוח לרוצחים , ולנסות ללמוד ממעשיהם . ארנדט מבהירה שהפשע של אייכמן הוא תוצאה של סילוף דרבונה של תורת המוסר של קאנט להזדהות עם ציווי אוניברסלי ומופשט העומד מאחורי החוק , והחלפתה בבלי דעת בקריא...
אל הספר