הסגולה הטובה , תכונת הנפש הנשאפת , גוזרת את טובה משאיפתו של האדם ל " טוב " . הדיון בהקשר מוסרי הוא תמיד דיון מעשי . למעשים ערך כפול : הם משפיעים על תכונת הנפש , ומטייבים את יצרן המעשים , ובתוך כך פועלים על בחירתו של האדם . הם אלו שקובעים בסופו של דבר את סביבת הפעילות ואת השדה שבו תבוצע פעולת הבחירה . עם זאת , על אף שבחברה מאוזנת ובבית ספר סלקטיבי קל יותר לייצר מעשים טובים , ואילו בחברה פראית , הנלחמת על קיומה בברוטליות קשה יותר להפיק אותם , תולדות אדם מוכיחות שגם במצבים קשים ביותר , למשל במחנה ריכוז , בקרב על המולדת , בעינויים בשבי , אנשים פעלו לפי ערכי מוסר . התפקיד החינוכי נוגע אפוא הן ביישום של הפרקטיקה המוסרית-חינוכית , והן ביצירת אווירה מתאימה להערכת ה " טוב " : ... " ואולי מוטב שנעיין עכשיו בטוב הכולל ונחקור חקור היטב את משמעותו של מושג זה " ( אריסטו , אתיקה ספר א , פרק ו , עמ ’ . ( 20 כיוון שהמוסר חייב לצאת לפועל בתנאים של רצון חופשי , הרמב "ם מקדיש את הפרק האחרון של שמונה פרקים , ההקדמה למסכת אבות העוסקת בחובותיו המוסריות של האדם , לבירור גבולותיו של החופש 144 ככלל , אינני מבחי...
אל הספר