לשיטתו של הרמב " ם החלופה לשררת הגוף ב " עולם הזה " היא שלטון השכל ב " עולם הבא " . הרמב " ם מכנה בשם ה " עולם הבא " את המודעות לעולם הרוחני - שכלי . אדם עתיד לרכוש מודעות זאת רק לאחר שוויתר על מרכזיותם של צורכי הגוף . לאמיתו של דבר , בעת השהות ב " עולם הזה " , העולם הגופני שאפשר להצביע עליו ולראותו בעין , מתפקדים רק החלקים הביולוגיים והאינסטיקטיביים שבנפש האדם . ואילו ב " עולם הבא " פועלת רק החשיבה השכלית . השלבים הראשוניים בהתפתחותו של כל אדם מסורים בידי הפונקציות האחראיות להזנה , לגדילה ולהישרדות החברתית . בשני שלבים אלו ההוויה היא חומרית בעיקרה , משום שהיא נקבעת באמצעות האופטימום הגופני , אם כיחידה פרטית החותרת לבריאות טובה בניהול הגוף , ואם כיחידה בין - אישית החותרת למעשים טובים ביחסיה עם הזולת . העולם השכלי מכונה " העולם הבא " , משום שאינו נגיש לאדם מרגע לידתו כמו עולם הגוף . בעוד הגופניות היא ספונטנית ותענוגותיה מושגים בקלות : שובע , חום , מגע מלטף , שבירת צמא , ריח טוב , העינוגים הרוחניים זמינים רק לאדם בוגר שבא עדיהם , אחרי שלמד להשתמש בשכלו . אל העולם השכלי יש לבוא משום שהשימ...
אל הספר