אם האדם המודרני סמוך ובטוח שהוא עתיד למגר את המוות באמצעות הנדסה ביולוגית , הנדסת סייברים והנדסת ישויות בלתי אורגניות , הרמב " ם ביקש לעקר מן המוות את תפיסת הנקמנות שלו . שרטוט המוות כאמצעי ענישה בידיו של האל הוא במקרה הטוב מיתוס חינוכי , שנועד להרתיע את התועלתנים שאמונתם פונקציונלית , ובמקרה הרע - השתקפות של היחס האנושי לעוצמה ולכוח . כשם שאנו מניחים שאדם בעל כוח יתעלם מטובת הזולת , או יתעמר בו משום שאינו זקוק לו , כך אנו מניחים שהאל יתעלם מצרכינו או יתעמר בנו אם לא נחלה את פניו בנמיכות קומה . הרמב " ם מערער על הנחת סרק זו , והופך את המוות מדעיכה בלתי נמנעת של הגוף , להחלשתו מרצון . החלשה יזומה של תאוות הגוף תביא את האדם ל " עולם הבא " . גם " העולם הבא " עובר שינוי מושגי : ממתת חסד של אל נדיב , הוא הופך להישג יזום בידי אדם . שני השינויים הללו הופכים את המוות מגוויעה גופנית לפריחה שכלית . וכבר ביארו הפילוסופים כי הכוחות הגופניים בזמן הבחרות עוצרים בעד רוב המעלות המידותיות כל שכן בעד המחשבה הזו הזכה הנישגת על ידי שלמות המושכלות המביאה לחשוק בו יתעלה , שמן המוכחש שיושגו עם רתיחת ההרכבה ה...
אל הספר