ביום פטירתו של זיאמה הספידה אותו ראש הממשלה , גולדה מאיר , והטעימה כי ' " אחרי שנשארו מאנשי העליה השניה רק מעטים , הגיע תורה של העליה השלישית וגם אנשיה הולכים מאתנו אחד אחד '" . למחרת בטכס האשכבה היא הזכירה , שהוא הגיע לארץ בדרך לא דרך בסוף העלייה השלישית , " אבל בדמותו ובחייו היה עלייה שלישית , היה עלייה שניה , עשה את הדרך הרגילה של איש העליות האלה " . חודש אחרי שזיאמה נפטר , בראשו של מכתב לאריה לובה אליאב מזכיר מפלגת העבודה , ציין בן גוריון כי " מכל אנשי העליה השלישית ( זיאמה עלה ארצה במארס 1926 ) היה זיאמה האיש הקרוב ביותר ויקר לי , אם כי חלקנו הרבה פעמים זה על זה בכמה שאלות ועמדות " . בשולי המכתב הוא הוסיף , כי " ב [ מותו של ] זיאמה אבד לנו אחד מאנשי המופת החשובים של העליה השלישית " . בן גוריון וגולדה הכירו את פרטי עלייתו של זיאמה לארץ וידעו שבא בשעריה בשעה שכבר ניכר משבר העלייה הרביעית , הם כמובן גם הכירו את התיקוף של העליות השונות , ובכל זאת ציינו כי היה איש העלייה השלישית , ולא בכדי . דומה כי מתוך היכרותם עמו , עם דרכו ועם התנהלותו ועשייתו , הם ביקשו למקם אותו במסגרת העלייה השלי...
אל הספר