החברה הערבית בישראל עוברת בשנים האחרונות תהליכים של שינוי חברתי וכלכלי . הדינמיקה החברתית החדשה מעניקה מקום נרחב יותר לביטוי הרצונות האישיים של הפרט בצד אפשרויות ניהול זמן פנוי שמתרחבות והולכות . בנסיבות אלה גובר הצורך בפיתוח של החינוך הבלתי פורמלי ומתעצמת חשיבותו . החינוך הבלתי פורמלי יכול להיות המסגרת החברתית - קהילתית שמפגישה ילדים ובני נוער , הורים וצוותים חינוכיים - קהילתיים לדיאלוג רצוף ומתמשך שמלווה במגוון פעילויות . הפעילויות יכולות לסייע למשתתפים , במיוחד הילדים והנוער , לבטא את יכולותיהם ולפתח את כישוריהם האישיים בתוך המרחב החברתי . החינוך הבלתי פורמלי צריך לשאוף לפתח את המרחב הקהילתי כסביבה המושתתת על כבוד הדדי , קבלה והקשבה ולסייע בהבניית הזהות האישית והזהות החברתית - קהילתית מתוך מתן מקום מרכזי לערכי המסורת והמורשת התרבותית הערבית . החינוך הבלתי פורמלי ישמש מסגרת למידה המשלימה את החינוך הפורמלי . הוא יושתת על תפיסה של " למידה לאורך החיים " , שבמסגרתה יאמצו ילדים ונערים מערכת ערכים המובילה להגשמה עצמית , לתרומה לחיי החברה והקהילה ולהשתלבות בחיים המשותפים של יהודים וערבים במ...
אל הספר