יצחק קמינקר תיאר את האווירה החברתית והפוליטית שבה החלה פא " י לפעול . מוסדות היישוב והנהגת ארגוני הפועלים היו נתונים בידי גורמים ' אפוטרופסיים' חילוניים שהתייחסו לפא " י , כמו לאגודת ישראל , ' בהתנגדות נמרצת עוינת ובאיבה גלויה ' . מפלגות הפועלים התייחסו לפועלים המאורגנים בפא " י בלעג , באי - אמון ביכולתם לעבוד עבודה פרודוקטיבית וברצונם לבנות חברה חדשה . ייסוד סניפי פא " י נעשה ' ללא רתיעה מהמציאות המתנכרת , מתוך החלטה מוצקה להקים תנועת פועלים דתיים ' . קמינקר ראה את אחד ההישגים של פא " י , כבר בצעדיה הראשונים , בהצלחתה להוכיח למפלגות הפועלים כי הנחתם העקרונית בדבר הניגוד שקיים בין חיי תורה לחיי עבודה מוטעית , וכי לתנועת הפועלים הדתית מטרות חברתיות משותפות לאלה של תנועות הפועלים הסוציאליסטיות . פא " י הייתה לחלק מ ' מקהלת ארגוני הפועלים ביישוב ' שנאבקת למען זכויות הפועלים . עם זאת דרש קמינקר , כרבים מחברי פא " י , להימנע מכל ניסיון לנתק את קשרי פא " י עם אגודת ישראל ולשמור על הצביון האגודאי - תרבותי של התנועה . ראשי פא " י , שחזו במצוקה הקשה של העולים האגודאים , חששו שמא יתפתח מאבק פועל...
אל הספר