6. בחינה גיזרונית

עניין לשוני נוסף שעולה במכתבים אחדים הוא גיזרונו של השם והסמליות הכרוכה בו . על השם ' ישראל ' כתב ראובני : ישראל משמעו שריה עם אלהים . השם סמלי : הוא מרמז למלחמת האדם עם איתני הטבע — שהיא יסוד כל התקדמות האנושות . עמנו ראה את עצמו מראשית היותו כנאבק עם אלהים ועם אנשים — נאבק ואינו נרתע . אבל השם הסמלי הזה אינו סמלי , או אינו רק סמלי : הוא שמנו הממשי , ההיסטורי — בו נודענו מעת צאתנו ממצרים ובו אנחנו נודעים היום . ( מאזנים , 5 . 12 . 1947 ) 24 ראו חיים רוזן , ' תהליכי לשון ' , לשוננו לעם ג , ג ( תשי " ב ) , למשל בפתיחה . בחוברת זו עדיין המילה " ישראלית " בתוך מירכאות . וראו עוד דבריו על שם זה בספרו העברית שלנו , תל אביב תשט " ז , עמ ' 136 , 107 ( ושם הערה ) . ראו עוד : Ron Kuzar , Language Ideological , Debates , Jan Blommaert ( ed . ) , Berlin & New York 1999 , pp . 267 – 305 ובעיקר עמ ' . 293 – 292 25 גלעד צוקרמן , ישראלית שפה יפה , תל אביב . 2008 ה ' מרגלית מתל אביב הציע לשם ' ישראל ' גיזרון מקורי וליווה אותו בהסבר היסטורי - תרבותי . מאלף עד כמה היה חשוב לו לרתום את הגיזרון להשגת המטר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי