היבט אחר בדיון על הצירופים שהוצעו כשם למדינה , הוא טיב הצירוף — צירוף סמיכות כמו ' מדינת היהודים ' , ' מדינת ישראל ' , או צירוף של שם ותוארו כמו ' המדינה היהודית ' או ' מדינה עברית ' . צירופים משני הסוגים האלה עשויים להיות נבדלים בתוכנם , ואף יש הבדל בשימוש בהם . בין השמות חזרו והופיעו שני הצירופים ' מדינת היהודים ' ו ' המדינה היהודית ' . הצירוף הראשון , ' מדינת היהודים ' , מביע שייכות : מדינה השייכת ליהודים , מדינה שתושביה יהודים ; כלומר צירוף זה עניינו בהרכב האוכלוסייה של המדינה . ואילו בצירוף ' המדינה היהודית ' אפשר להבין את שם התואר ' יהודית ' כתכונה של המדינה , ואם כך עניינו של שם זה הוא ייחוס זהות ואופי למדינה — אופי יהודי כלשהו . זה לוז הוויכוח בין הרצל לאחד העם : הרצל דיבר על ' מדינת היהודים ' , כעולה משם ספרו ' יודנשטאט ' . אחד העם טען שהרצל כיהודי מתבולל לא ייחס חשיבות לאופי התרבותי - יהודי של המדינה העתידית , ואילו לדעתו שלו זה העיקר , וברור אפוא שהצירוף ' המדינה היהודית ' היה עדיף בעיניו . ויכוח זה אפף את התנועה הציונית לפני קום המדינה והוא נמשך עד ימינו אנו . עניין הסמיכות...
אל הספר